...פשר המילים
בפינה זאת אנסה לחקור משמעויות של מילים עבורי - דרך שורשים, משחקי לשון, מגוון פירושים, קשרים סמנטיים וצליליים
.. בקיצור.. יופיה ,עושרה וסמליותה של השפה העברית. כל זאת בתוספת ההדהודים שלכם/ן
16/7/18- שורשיו של המצפון..
לאחרונה מהרהרת לא מעט במילה "מצפון" ובקשר שלה למשמעות. אז חשבתי על השורש צ.פ.נ ונזכרתי בספר שפעם קראתי שנתן ארבע פרשנויות מעניינות לשורש זה: צפון, מצפן, צופן ומצפון ובהקשר שלנו:נסתכל צפונה, אל כוכב הצפון שלנו, הסמן הבטוח והקבוע, לשם אנו מכוונים את לבנו ורוחנו, שם נמצא- הפשר הוא הצופן, מעין כתב סתרים שיש לגלות אותו. כדי לעשות זאת זקוק אדם למצפון, כדברי הלוגותרפיה "קול פנימי חרישי ודק", שאינו בהכרח תואם את קולם של החברה ואת ערכי המוסר הקולקטיביים (היינו לא "אני עליון"), שיורה לו את הדרך, ולמצפן- על מנת לכייל את עצמו כל פעם מחדש, למקרה שתעה.
וגם בקרבת השורש עומדות מילים כמו: צפי, צפוי, ציפייה- ה"שאיפה למשמעות", צפייה, נצפה - לראות -בראייה חושית אך גם
אינטואיטיבית ,בעין הפנימית את אותה המשמעות כשנגלית לנו ולא לפספס אותה.
כל תוספת, הערה, הארה, תובנה תתקבל בברכה. נהנית לפלרטט עם השפה ולמצוא בה צפנים חדשים..
7/18/ 13- בעניין הפשר..
חושבת על משפחת המילים מהשורש פ.ש.ר, ועל כך שכדי למצוא פשר- משמעות, ערך, חשיבות, מהות.. עלינו להפשיר- להיות נינוחים ובתשומת לב ולהתפשר- כי עם נוקשות מחשבתית, רגשית..לא ניתן למצוא אמת פנימית. וחשבתי על עוד מילים דומות בשורש, משוכלות בעיצוריהן, מתקרבות בצליל כמו: אפשרות ו- שיפור, המזכירות לי את העובדה שתמיד אפשר לשפר את היכולת לגלות פשר בחיינו..
מזל שלי הנהדרת הוסיפה עוד 3 מילים לרשימה: פרש, מפרש ושרף. ואני אומרת שכדי למצוא פשר עלינו להיות פרשים- מובילים ("מצעידים" בלשונו של פראנקל), להרים את המפרש- כדי לדעת את כיוון הרוח, ולהאמין בשרף - המלאך או החומר הנוזלי שיהפוך לאבן חן יקרה
(24/7/18) קול המשמעות- על פשר המילה "קול"
מעניין אותי לשאול על המילה "קול". היא נראית לי גדולה ורחבה מהפרוש המילולי שלה.
יש קול במשמעות של voice, צליל, שמע,
יש כזה המתייחס לצד שאני לוקח, לדעה שלי
יש קול מהשמיים ("בת קול") המכוון לדבר האל, שמגיע מהמקום היותר אמוני.
ואני חושבת על "קול" במובן של חותם, עקבות
איזה קול ייחודי יש לי? במה כוחו ועוצמתו? והאם הוא תמיד ביחס למשהו שמחוצה לי?
לא בכדי למילה "קול" (ליטרלי) מצטרף ה"הד"- אותו קול חוזר, השב ומזכיר אותי לעצמי ולעולם
מה אני עושה בחיים שחוזר ומהדהד אותי? שמנכיח את קיומי? ואולי מנציח אותו?
מה התגובות (ההדים) שאני מקבל כתוצאה ממעשה שעשיתי, מיצירה שיצרתי, מעמדה שנקטתי?
ולסיום, אני חושבת על הצירוף "קול דממה דקה" (מלכים א, יט ) שנשמע אוקסימורוני לכאורה אבל רק כשהוא מתקיים יוצא אליהו מהמערה למפגש עם התגלות אלוהים. אולי גם אנחנו, רק בשקט מוחלט, בעיקר פנימי, נוכל לצאת מהמערה שלנו ולשמוע את קולנו האמיתי..
..כל אחד הוא קול קטן וכולנו קול איתן
:להלן ההדהודים והקולות שלכם
1) קול הוא מבע חושי -כל תחושה שאני מעבירה אל האחר במבט ,במגע ,בצליל... (נגה טמיר
2) קול הוא תעודת זהות, שופר הלב (מזל שלי)
3) קול-הליכה אחר קול פנימי, אמת פנימית והמנעות מקולות(רעשים) חיצוניים, קול אישי כחלק מבניית זהות , התפכחות ותהליך התבגרות. טיפול ומדיטציה יכולים לסייע לחבור אליו מחדש אם איבדנו או שכחנו אותו בדרך (שלי רוזנברג)
4) ברוח משחקי המילים- קול-קל:
קול הוא צליל שכשמצליחים להשמיע אותו פתאום נעשה קל,
ו- קול/ לוק-
בהיפוך ובהשאלה, הקול שלי הוא הלוק שלי (עירית בקר)
5) הקול הוא סימן ההכר של האדם ככתוב ״הקול קול יעקב״ (כשזיהה אותו אביו יצחק בעוורונו לעומת אחיו עשיו) (מזל שלי ורוני הורגין)
6) קול
הוא קו עם ל' המושך אותו מלמעלה למטה
משמאל ומימין
ויש איזון אם להווה כשבוחרים להבין (מזל שלי)
7) עוצמת הקול היא דווקא בהעדרו , בהתרחש הדברים הגדולים וה״רועשים״ ביותר בחיינו, כפי שמראה לנו המדרש: בעת כריתת העץ על פירותיו, כשפושט הנחש את עורו, בשעה שמתגרשת אישה מבעלה, בבעילתה (איזו מילה קשה היא נשמעת היום..)הראשונה של אשה ע״י בעלה, בעת יציאת הוולד ממעי אמו ובזמן יציאת הנשמה מהגוף.
(פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ד) (משה זהבי)
8) קול חתן וקול קלה - לחישות האהבה הנלחשות בין אוהבים (רבקה שירה גולדמן)
9) הקול שלי הוא קול הלב שמאפשר לי לאהוב, להקשיב, להרגיש, לבחור, לדייק, להבין, לצמוח ולדבר גלויות (אורלי ירדן)
10) קול הוא לבוש האור בעולם יצירה (אלדד גינו)
11) קולות בערפל..(צרויה ירקוני)
12) קול דודי הנה זה בא.. (ורד ילוז)
13) "קול דממה דקה"- כמה שקט ככה עוצמתי , כמו בקול חרישי
(ורד ילוז, צרויה ירקוני)
״קול דממה דקה״- היכולת, שדורשת אימון רב, לשמוע בין הרעש, הרוח הגדול והאש, בין רעשי החיים את הקול הפנימי, המכוון
(משה זהבי)
14) (כל קולכן אחיות יקרות (אורלי ירד
28/7/18 - על פשר הפשטות
אתמול הייתי בסינימטק בסוף שבוע של קולנוע בודהיסטי וזכיתי לראות ולשמוע לראשונה את סטיבן פולדר שדיבר על החיים העקרים שלנו בתוך מערה על העדר ההכרח להיות שם, תהינה הנסיבות אשר תהינה, ועל האפשרות וההזדמנות בכל רגע מחדש לבחור אחרת.
בהרצאה של שעה למדתי הרבה על עקרונות הדהרמה, על בודהיזם, על מיינדפולנס, על קארמה, על הצמדות, השתוקקות, התבוננות ועוד אך יותר מהכל למדתי על פשטות ועל טיבה.
הרזומה המרשים של האיש (דר' לביוכימיה, מייסד עמותת "תובנה", מהמורים הרוחניים הגדולים שיש, סופר, מומחה למיינדפולנס וויפאסאנה ועוד ועד) כמו גם 72 שנותיו לא ניכרו בו כלל. ישבתי שם מתבוננת בו, מסוקרנת, כמעט מהופנטת והאמנתי לו. פשוט האמנתי.
כשהלכתי משם חשבתי לעצמי מה סוד הקסם של האיש? אני חושבת שזה הרבה מעבר לתכנים שמציע (שחשובים מאד כשלעצמם). נוכחותו, קולו, מראהו, הוויתו, ככותו -כולם דיברו פשטות.
אני מהרהרת במילה הזאת וחושבת שפשטות בעידן של שפע - שפע חומרי, שפע רעשים, שפע אפשרויות והזדמנויות..- קשה עד בלתי אפשרית ובכל זאת- איני רוצה לוותר עליה.
היא היא, לדעתי, המפתח לפשר, היא הנתיב למשמעות.
אז מהי פשטות? פשטות היא צניעות, ניקיון, העדר מורכבות, האמת המזוקקת, הטהורה, ה essense
של הדברים לפני שנעטפו ב"שאר ירקות", לפני שנמסכו, הטשטשו, איבדו כיוון וכו'
פשטות היא האני האמיתי של האדם. וכמו שפולדר אומר, שכחנו אותה אי שם בדרך..
עולה בי גם המילה "פשט" שמכוונת לפירוש הדברים כפי שהם, ללא תוספות. כמה מהר אנחנו קופצים ל"דרש" ,לרמזים ולסודות. אין בכך כל רע והקידמה נולדה בזכות הידע הרב ובזכות פעולות מורכבות של הפשטה, הערכה, ביקורת, הסקת המסקנות וכו', ובכל זאת- נדמה לי ש"יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) רלוונטי לא פחות במקום הזה.
אז מהי פשטות עבורכם?
(פשטות.. ללא כיסוי ,ללא תוספות. בגובה העינייים , הכי נקי שייש (ורד ילוז
עסוקה בזה בעצמי ומוצאת מחדש כי ההר הוא הר והפרפר הוא פרפר וכיון שקודם הם היו עוד המון דברים. אני תופסת את שני הדברים בו זמנית וזוהי פשטות עבורי (אורלי אביטן
פשטות זה נשימה טובה
כזו שיודעת לנקות אותך מבפנים עי האנרגיה הטובה שלקחה מן החוץ.
(במילים אחרות מסע בסיסי של חיים כביכול פשוט מן החוץ לפנים והפוך. גאוני ואף אלוהי שכזה - פשוט להתענג מזה. (נגה טמיר
(לפשוט את המגננות והמחסומים. לתת דרור לאני האמיתי ללא שפיטה וסינון... (צרויה ירקוני
(פשטות היא הידיעה שיש עלי לפשוט כדי לקבל...להתמלא להשטף...לרוקן לשתף וחוזר חלילה (מזל שלי
לחיות בפשטות קשור בחמלה אנושית, בשימת האגו בצד, בשמחת האחר לצידך וההכרה שהוא מוסיף לך צבעים....האדם , כל אדם הוא פשוט כאשר מפשיטים ממנו את כל התגיות, ההכללות, כולנו בני חוה ואדם. והלוואי שמשהו יזכיר זאת במדינה הקטנה והמסוכסכת שלנו .(שלי רוזנברג)
(רק מ שעובר את שלב הפשט יכול להגיע משם לדרש ומשם לרמז ולסוד ..(מזל שלי
מצאתי שאחת המילים שהרבתי להשתמש בה היא: מורכב. החיים מורכבים, מצבים מורכבים אנשים מורכבים. הפשטות היום היא הבקשה שלי. ואהבתי את רעיון הפשט שהוא ההפך מהדרש.
(לא פשוט להיות פשוט אבל כלכך נכון וכמה יופי יש שם (חגית בן שמואל
שפט וטפש
דרים בשורש הפשט
(ועל כך צריך לדרוש לרמוז על מנת לגלות את הסוד (מזל שלי
השיר "למדני את השיר הפשוט" / רחל שפירא
16/8/18- על פשר המילה "גילוי"
אחת המילים ואחד הרעיונות שהכי מסקרנים ומרתקים אותי בחיי הם: ״גילוי״
בזמן הקרוב ארצה להתבונן בהם מכמה נקודות מבט:
א. משמעות המילה ״גילוי״ -בפינה ״פשר המילים״ באתר
ב. דיון ברעיון הגילוי- בפינה ״הזמנה לפשר״ באתר
ג. גילוי משמעות (להבדיל מיצירת משמעות) לפי תורת הלוגותרפיה
ד. ניתוח רעיון הגילוי דרך שירה
ה. גילוי- כעומד במרכז הסדנה הקרבה ״מרגישים ומדברים שירה ומשמעות״ (11/10/18)
אשמח לשיתוף ולתוספות שלכם . הם תמיד מעשירים ומרחיבים את הדעת והלב ..
אז היום מבקשת לדון בפשר המילה ״גילוי:
ראשית גילוי עבורי זהו חידוש. לחשוף משהו שלא ידעתי קודם על עצמי ועל העולם שסובב אותי. זה אולי נשמע בנאלי אבל אצלי זה תמיד מלווה בתחושת התרגשות ששומרת על חיות וחיוניות מתמדת. לדעתי אנו זקוקים לה כדי שחיינו לא יהפכו משמימים , כדי שהשגרה אם לא תשתנה לפחות תתעשר , תתעגל, תתייפה. וכן- תחשבו מה היה קורה לולא החידושים והתגליות בכל תחום בחיינו?
גילוי הוא גם תנועה. אני חושבת על מילים קרובות בצליל כמו גלגל, גל, לגלול. שכולן מדברות דינמיות, השתנות.
אפילו המילה ״גלות״ המגיעה מאותו השורש של גילוי פירושה מעבר- אדם גולה הוא אדם שנע ממקום למקום. גם אם זז ממקומו ״הטבעי״ , הנוח וגם אם לא תמיד התנועה היא חיובית יש לה פוטנציאל למשהו טוב, אולי טוב יותר. האלטרנטיבה היא עמידה במקום.
עוד מילה שקרובה בצליל היא ״גיל״- גילוי עבורי הוא שמחה, הוא רגעי אושר, הוא תחושת התעלות.
כמה חדווה עולה בנו אפילו נוכח הגילויים הכי קטנים - נוף מרהיב, חיוך של תינוק, שיר חדש (וישן- כי ״גם למראה נושן יש רגע של הולדת..״/ אלתרמן..)
נוסף על כך גילוי עבורי הוא גם החצנה, הפגנת ביטחון והכרה ביכולותינו. לצאת אל האור. למשל ״לגלות אומץ לב״, ״לגלות אורך רוח״.. כמה חשוב בעיניי להגיח אל העולם לא רק פעם אחת..
הגילוי הוא גם תיעוד. חשבו על המילה ״גלויה״. מה שיצא החוצה נשמר למשמרת נצח, מתווסף לארגז הכלים, לסל הזכרונות, לתרמיל חיינו.
לכאן ניתן להוסיף גם את המילה ״גל״ במובן של ערימה. אז אולי כדאי לעיתים לנקות אותה, ״לנקש עשבים שוטים״ אבל אפשר גם לראותה כמכלול החוויות שהצטברו בחיינו מהן ניתן ללמוד, לגדול ולצמוח.
לבסוף מתחברת לי לכאן צלילית וסמנטית גם המילה ״גיל״ במשמעות של משך חיים. ככל שאנו מתבגרים כך גם עשויים לגלות עוד ועוד דברים. כמה פלא יש בכך!
אז אולי לא נחוץ תמיד לגלות הכל.. אבל לרוב בעיניי הגילוי הוא מתנה.
פרשנות שלכם למילה "גילוי":
"גילוי- מתאים לכל גיל.. ומוסיף אגל ועוד אגל לתוצאה שגורמת ליגל-שמחה
מנסה להבין שגם שבט לוי שעסוקו בשירה מופיע אחרי גי שאולי אלו 13 המידות שבהם נדרשת התורה הקרויה שירה." (מזל שלי)
"גילוי עבורי הוא שמחת החיים על כל היופי והמיסתורין האינסופי שבהם... וגם אם הגילוי הוא קשה, מכאיב, מאתגר, הוא תמיד תמיד מבורך... חושף אותי לאמת עמוקה יותר, צלולה יותר, מקרב אותי אלי וכמה ברכה יש בכך..." (רבקה גוטסמן)
מצרפת את השיר ״חיוכים״ של לאה נאור . זה מה שהמילה גילוי מעלה בי
https://www.youtube.com/watch?v=P0MW-Pupa68&feature=youtu.be
07/09/18- על חרטה וחירות
כשהייתי קטנה היינו אומרים תוך סיכום כללי המשחק העומד להתחיל : "אבל בלי חרטות" (במלעיל). הייתה בזה רצינות רבה, נאיביות כזאת של ילדים שזה כל עולמם, שעל המשחק הזה יקום ויפל דבר.
והיום אני שואלת- האם לפני שיוצאים למסע החיים ניתן להתחייב שלא נתחרט על כל מה שנעשה? והאם בעקבות החשש מחרטות נמנע מלעשות את שצמאה נפשנו? ואיפה החירות כאן?
מהדהד בי המשפט "עדיף לנסות ולהצטער מאשר להצטער על שלא ניסית", וחושבת שכך אני רוצה לחיות את חיי. לא בהפקרות, לא בלי לחשוב, לא בלי לשקול, לברור ולעשות בחירות מושכלות אבל כן עם תעוזה, תשוקה, אומץ, ואם נחוץ אז גם קצת לקיחת סיכונים. כמה קצרים החיים, כמה רבות האפשרוייות! בטוח שאת חלקן נפספס, ברור שעל חלקן נתחרט. אז מה?
השורש ח.ר.ט פירושו צער עמוק על מה שנעשה או על מה שלא, אך גם חקיקה באבן.
פעולת החריטה נועדה להשאיר עדות, לתזכר אותנו על מה שהיה, להדהד את העבר.
כך החירות האמיתית תוכל להתממש - כשנחרוט על לוח לבנו את מה שעשינו ואת מה שלא, כדי שנדע להתנצל אם צריך, להמנע מלפגוע באחר, בוודאי בזדון, להיות טוב ומיטיב עם עצמנו ועם זולתנו אך גם להמשיך הלאה, לעשות אולי אחרת בשנה הבאה. לא להתחרט על מה שכבר עבר, כי מה הטעם בכך? לעומת החרטה -החירות פניה קדימה. על כך כותב ויקטור פראנקל, אבי הלוגותרפיה, בספרו "הרופא והנפש": "האדם הוא כמובן מותנה, כלומר, תלוי בתנאים. די לחשוב על התנאים הביולוגיים, הפסיכולוגיים והסוציולוגיים- ומבחינה זאת אינו משוחרר מהתנאים הללו. נכון לומר שאינו חופשי ממשהו , אלא חופשי למשהו : באפשרותו לנקוט עמדה מול כל התנאים".
אז היו חופשיים לחיות! חתימה טובה